רשות החדשנות בישראל, הידועה בעבר כ ”לשכת המדען הראשי של ישראל”, הוטלה על ממשלת ישראל לטפח את פיתוח החדשנות הטכנולוגית במדינה. מטרת המל ”ל היא לתאם את המאמצים בין ישראל למגזר הפרטי בפעילות מו” פ עבור מפעלים קטנים ובינוניים בארץ. ה-IAI הוקם בעיקר כדי להיות צוות חשיבה המעודד צמיחה כלכלית בישראל. ישראל מובילה במאמצי הארגונים הבינלאומיים לקצור את יתרונות החדשנות הטכנולוגית מאז הקמתה.
כיום, ישראל היא מנהיגה במגוון תחומים התורמים לקידום בריאות האדם, הטכנולוגיה, הכלכלה והשלום והביטחון באזור. למעשה, ישראל נחשבת לאומה ”יוצאת דופן” בעולם בתחום הביולוגיה הסינתטית. ה-IAI הוקם כדי להקל על חילופי מידע בין הקהילה המדעית של ישראל והקהילה האקדמית. הפורום ראה צמיחה מרשימה בשנים האחרונות. במהותו, ה-IAI הוא ארגון שנוצר כדי לתאם ולקדם את החלפת הידע בין ענפי הביולוגיה השונים. ביולוגיה סינתטית היא תחום שצומח במהירות ויכול להוות זרז לקידום המדע והכלכלה של ישראל ושל מדינות אחרות המעורבות. הקהילה האקדמית ברחבי העולם מכירה רק עכשיו בפוטנציאל הצמיחה והערך של השוק הגלובלי.
מרכזים רבים בישראל הוקמו כדי לעודד פיתוח וצמיחה של מחקר וטכנולוגיה ביולוגית סינתטית. מרכזים אלה כוללים את המרכז לביולוגיה של מערכות באוניברסיטת תל אביב וכן את מכון ויצמן בישראל, אוניברסיטת טובאחיה והמכללה האקדמית לרפואה של האוניברסיטה העברית. כדי לסייע בקידום וקידום הביולוגיה הסינתטית בישראל הוקמו עוד מספר ארגונים קטנים יותר של רשות החדשנות בישראל. אלה כוללים את האגודה לקידום הרפואה המולקולרית בישראל (AMM), מכון קבאצ 'י, התוכנית לגנומיקה חישובית של אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן בישראל.
הקמת ישות ציבורית חדשנית נתפסת כמהלך בעל חשיבות אסטרטגית של ממשלת ישראל, שמטרתו להגביר את כלכלת המדינה. "מדיניות החדשנות בישראל נועדה להבטיח כי משאבי המדינה לא יתרוקנו במשך שנים על ידי הרחבת מתחריה המקומיים והבינלאומיים", אמר ד "ר וואליד מגל (המדען הראשי במכון ויצמן לישראל) בהודעה לעיתונות שפורסמה באתר IAI. ”יוזמה זו תעזור לחזק את יכולתה של המדינה להתחרות ולחדש”. לדברי גורמים במשרד החינוך, הקמת ישות ציבורית חדשנית ואסטרטגית תחזק את הכלכלה ותאפשר פיתוח ויישום של טכנולוגיה חדשנית שתסייע להניע את התקדמותה הטכנולוגית של המדינה.
במאמציה להקים רשות חדשנות בתקווה להקים רשות חדשנות, יצרו הרשויות הישראליות מספר פלטפורמות מימון חדשניות במטרה לסייע ולקדם את הצמיחה הכלכלית של המדינה. הקרן כוללת את קרן ההשקעות המדעיות והטכנולוגיות החדשניות, את הקרן לפיתוח טכנולוגי, את הארגון הלאומי למחקר יסודי, את האקדמיה הלאומית למדעים ואת המועצה המרכזית של התעשיות. ארגונים אלה הוקמו כדי לעזור לתמוך בהתקדמות הטכנולוגית של המדינה. פעולות ופרויקטים אלה מכוונים להקמת מספר מרכזי מחקר ופיתוח ציבוריים וכן יסודות המעניקים מענקים ותוכניות המבקשים ליצור כלכלה בת קיימא המבוססת על תעשיות חדשות ועובדים מיומנים בתחום החדשנות והטכנולוגיה. במאמץ להקים סמכות לכך בוחנת הממשלה את האפשרות לגוון את תיק המחקר שלה. זאת כדי להבטיח שההשקעות שלה ביוזמות האלה לא יפגעו ביוזמות או בתוכניות האחרות שלה.
ראש הממשלה גם הנחה את כל האוניברסיטאות והמכללות הטכניות המובילות בישראל לשתף פעולה עם אוניברסיטאות זרות ולהשקיע במסגרת יוזמה זו. הרעיון הוא ליצור תשתית של הון אנושי, שתוכל לשמש לפיתוח עתידה של ישראל, וכן תוכל לייצא את חידושיה ואת הפרויקטים שלה לשאר העולם. שותפויות אלה הן פעולות משמעותיות לחיזוק הקשרים בין ישראל לקהילות הבינלאומיות. אמצעים אלה מעידים גם על מחויבות איתנה להרחבת בסיס הידע של המדינה והטכנולוגיה, וכן על יצירת אפשרויות חדשות.
קצב הצמיחה של יוזמה זו מהווה אינדיקציה לחשיבות הגוברת של היזמים בעיצוב העתיד. יצירת רשות חדשנות זו נתפסת כהכרה בצורך זה על ידי הרשויות. נוף החדשנות מאופיין על ידי מתחרים רבים, החל מתעשיות מסורתיות ועד לזירה העולמית, מיזמים קטנים ועד תאגידים גדולים וסוכנויות ממשלתיות.
מרכז אקדמי זה הוקם כדי לאפשר לחוקרים מכל אזורי העולם לעבוד על פרויקטים רלוונטיים לכלכלה הישראלית ולישראל. זוהי הזדמנות לחיזוק הקשרים בין חוקרים מכל הרקעים, בין ישראל ואקדמיה בינלאומית. ברית זו תגביר מאוד את שיתוף הפעולה בין ישראל, יזמות בינלאומית, וכן בין ישראל לבין ממציאים או יזמים זרים. זהו צעד מרכזי לקראת הרחבת הנוף החדשני בישראל וביסוס נישה כמתחרה כלכלית עולמית. הרשת האקדמית של רשות החדשנות מענקים, צפויה לתרום באופן משמעותי לצמיחה זו. כמו כן, צפויה לה השפעה משמעותית על הצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח של ישראל.