טיפול במשחק: המדריך המלא להורים וקלינאים

משחק הוא השפה הטבעית של ילדים. כאשר ילדים מתקשים להביע במילים את מצוקתם הרגשית, הם פונים למשחק כדרך לתקשר ולעבד את חוויותיהם. טיפול במשחק מנצל את הכוח הטבעי הזה ומהווה גישה טיפולית מוכחת שמסייעת לילדים להתמודד עם אתגרים רגשיים והתנהגותיים.

מהו טיפול במשחק וכיצד הוא מסייע לילדים?

טיפול במשחק הוא שיטה טיפולית המשתמשת במשחק כאמצעי תקשורת מרכזי עבור ילדים. המשחק מאפשר לילדים לבטא רגשות, לעבד חוויות ולתרגל דרכי התמודדות בסביבה בטוחה ותומכת. ילדים, במיוחד צעירים, מתקשים רבות להמיר רגשות ומחשבות למילים, והמשחק מאפשר להם "לספר את הסיפור" שלהם דרך דמויות, חפצים, סיטואציות ומשחקי תפקידים.

מחקרים מראים כי ילדים "מדברים דרך משחק" ומשתמשים במשחק כגשר בין העולם הפנימי להתנהגות בפועל. הטיפול יכול לכלול מגוון רחב של משחקים וחומרים: משחק חופשי, משחק מובנה, ציור, פיסול, סיפור סיפורים, בובות, חיות, משחקי לוח, מוזיקה ותנועה. הבחירה מותאמת לגיל הילד, צרכיו ומטרות הטיפול.

למי מתאים טיפול במשחק?

טיפול במשחק מתאים לילדים המתקשים להביע את עולמם הפנימי באופן מילולי, בין אם בגלל גילם הצעיר או קושי רגשי. ברוב המקרים, הטיפול מתאים מגיל גן (2-3 שנים) ועד סוף בית הספר היסודי (10-12 שנים). לעיתים הוא מותאם גם למתבגרים צעירים, בהתאם לבשלותם הרגשית וסוג הקושי.

המצבים הרגשיים וההתנהגותיים הנפוצים הכוללים חרדה (חרדת נטישה, חרדה חברתית, פחדים ספציפיים), כעס ותוקפנות (קשיים בוויסות רגשי, התפרצויות זעם), אירועי חיים משמעותיים (גירושין, אובדן, מעבר דירה, טראומה), וקשיים חברתיים (ביישנות, הסתגרות, קשיים ביצירת קשרים). גם ילדים עם קשיי קשב וריכוז, הפרעות התפתחותיות, דימוי עצמי נמוך או קשיי הסתגלות למסגרות חדשות יכולים להפיק תועלת מטיפול זה.

איך עובד תהליך הטיפול במשחק?

המטפל יוצר סביבה בטוחה, מקבלת ומכילה. הוא מתבונן במשחק הילד, מצטרף במינון מותאם ומסייע לילד לעבד את חוויותיו ורגשותיו דרך המשחק. תוך כדי תהליך ייעול העבודה הטיפולי, מתבצע זיהוי דפוסים חוזרים במשחק כמו נושאי משחק, יחסי שליטה, פחדים והתמודדות עם פרידה.

מתפתחת ברית טיפולית חזקה המאפשרת לילד לנסות "סוף אחר" לתרחישים שמטרידים אותו ומעסיקים אותו ביומיום. חדר הטיפול מעוצב ומכיל מגוון עשיר של צעצועים וחומרים המאפשרים ביטוי רגשי: בובות, חיות פרווה, בית בובות, כלי יצירה, חול קינטי ועוד. קיימים גבולות ברורים ובטוחים המהווים מסגרת המגינה על הילד ועל המטפל, ומאפשרת למשחק להתקיים במרחב מוגן.

מה ההבדל בין טיפול במשחק לטיפול "בשיחה"?

טיפול בשיחה משתמש בשפה מילולית ורפלקציה מודעת ככלי מרכזי, ומתאים בעיקר למבוגרים ומתבגרים בעלי יכולת ורבלית גבוהה. טיפול במשחק, לעומת זאת, משתמש במשחק ככלי המרכזי ומאפשר הבעה עקיפה, סמלית ולא מילולית של רגשות ומחשבות. הוא מתאים יותר לשלב ההתפתחותי של ילדים, שבו הם עדיין לומדים להמשיג רגשות ולהבין מורכבויות חברתיות.

לדוגמה, ילד בן 5 לא יגיד "אני מודאג מאיבוד תשומת הלב של הוריי בעקבות הולדת אחי הקטן", אלא יבטא זאת במשחק של בובה קטנה וחסרת אונים שננטשת על ידי משפחתה. המטפל מתייחס למשחק כאל התוכן הרגשי עצמו.

כמה זמן נמשך הטיפול ומתי נראים שינויים?

משך הטיפול משתנה ותלוי בגורמים כמו סוג הקושי, חומרתו, גיל הילד ורמת המעורבות של ההורים. הטיפול יכול להיות קצר-מועד (מספר חודשים) במקרים של קושי אדפטיבי נקודתי, או ארוך-מועד (מעל שנה) במקרים של טראומה או מצוקה מתמשכת. נהוג לבצע הערכה מחודשת לאחר 8-12 מפגשים כדי לבחון התקדמות ולעדכן מטרות.

במהלך הטיפול, נבחנת התקדמות באופן קבוע, בדומה ללימודי פיננסים מקצועיים המשלבים מעקב והערכה. התדירות המקובלת היא מפגש שבועי. שינויים ראשוניים בהתנהגות או בוויסות רגשי עשויים להופיע תוך מספר שבועות, בעוד שינויים יציבים ועמוקים יותר דורשים תהליך ארוך ועקבי יותר.

יעילות הטיפול בגיל הרך ורכיב דיאדי

טיפול במשחק יעיל במיוחד בגיל הרך (2-6 שנים), כיוון שילדים בגיל זה עדיין מתקשים לבטא את עצמם במילים ומשתמשים יותר במשחק ומעשים. הטיפול מותאם לגיל ומתמקד בוויסות רגשי, קשיי פרידה, קשיי שינה, התפרצויות זעם והתמודדות עם שינויים.

בגילאים אלו משלבים לעיתים קרובות רכיב "דיאדי", כלומר מפגשים בהם ההורה משתתף באופן פעיל בחדר יחד עם הילד והמטפל. הטיפול הדיאדי מסייע בחיזוק הקשר הורה-ילד, מעניק להורה כלים להתמודדות עם אתגרי התפתחות, ומאפשר העברה מיידית של השינויים הנלמדים בחדר הטיפול לשגרת הבית. מחקרים מראים שבאמצעות טיפול במשחק הילד מודע לסביבתו ולומד לעבד את רגשותיו בצורה בריאה.

תפקיד ההורים בטיפול

ברוב המקרים, הטיפול כולל מפגשי הורים שוטפים, לרוב כל 3-5 מפגשי ילד, ללא נוכחות הילד. מטרת המפגשים כוללת איסוף מידע על התפתחויות בבית, הגדרת מטרות הטיפול, מתן כלים להורים בתחומי תקשורת והצבת גבולות, והעברת "תמות טיפוליות" מבלי לפגוע בפרטיות הילד.

המטפל מקפיד לשמור על כל הזכויות שמורות לפרטיות הילד, תוך מתן הדרכה הורית רלוונטית. במקרים מסוימים, במיוחד בגיל הרך, ההורה עשוי להצטרף לחדר הטיפול כמשתתף פעיל במשחק, מודרך על ידי המטפל באופן שנועד לשפר את הדינמיקה המשפחתית.

בחירת מטפל מקצועי ומוסמך

חשוב לוודא שהמטפל בעל תואר שני טיפולי והכשרה ספציפית בטיפול במשחק במוסד מוכר ומוסמך. תהליך בחירת מטפל הוא רלוונטי, ממש כמו בחירת מערכת לגיוס עובדים, המבוססת על סטנדרטים ברורים. יש לשאול על ניסיון המטפל בעבודה עם ילדים בגילאים דומים ועל הגישה הטיפולית שלו.

מטפלים מקצועיים נמצאים בהדרכה מקצועית שוטפת על עבודתם. חשוב שהילד ירגיש בנוח עם המטפל, ושההורים יחושו אמון וחיבור. בדומה לשימוש בתוכנה לגיוס והעסקת עובדים אמינה, יש חשיבות לבחירת מטפל אשר יוצר אמינות. לעיתים מומלץ מפגש היכרות מקדים של ההורים עם המטפל.

שילוב עם טיפולים נוספים

טיפול במשחק מתמקד בעיבוד רגשי וויסות, בעוד שריפוי בעיסוק מתמקד בפיתוח מיומנויות תפקודיות וקלינאות תקשורת מתמקדת בפיתוח שפה ודיבור. לעיתים קרובות, ילד עם קושי התפתחותי יזדקק לשילוב של מספר טיפולים יחד, כאשר כל טיפול מתייחס למימד אחר של הקושי.

הטיפולים השונים משלימים זה את זה ומחזקים את התפתחות הילד באופן הוליסטי. בדומה לחיבור בין מעצבים לחברה להדפסת מדבקות, קיימת השלמה בין הטיפולים. שילוב הטיפולים השונים עשוי להיות דומה להדפסה על מוצרים שונים, כל אחד תורם למכלול.

עלות הטיפול ושיקולים כלכליים

עלות מפגש טיפול במשחק נע בדרך כלל בין 250 ל-450 שקלים למפגש של 45-60 דקות. הגורמים המשפיעים על המחיר כוללים מיקום גיאוגרפי, הסמכה וניסיון המטפל, סוג המוסד ומחיר פגישות ההורים. בדומה לזירת ייעוץ פיננסי, גם כאן המחיר נקבע על פי פרמטרים שונים.

יש לבדוק אפשרות לקבל החזרים חלקיים מקופות החולים או חברות ביטוח פרטיות. מומלץ להתייעץ עם יועץ עסקי לקבלת תמונה פיננסית. כדאי לשאול מראש האם נדרשת התחייבות למספר מפגשים, האם המחיר כולל מפגשי הורים, והאם ניתן לקבל קבלה להחזרים.

מתי מסיימים את הטיפול?

מדדי סיום הטיפול כוללים השגת המטרות שהוגדרו בתחילת הטיפול, ירידה במצוקה הרגשית או ההתנהגותית של הילד, שיפור ביכולת הוויסות העצמי, והתמודדות יעילה יותר עם אתגרי היומיום. סיום הטיפול הוא תהליך מדורג ולא הפסקה פתאומית.

המטפל ידון עם ההורים ועם הילד ברצון לסיים ויעבד את הפרידה. לעיתים הפגישות נדירות יותר לפני סיום סופי. חשוב לתת לילד מרחב לעבד את הפרידה מהמטפל ומהמרחב הטיפולי, כחלק מהלמידה על סיומים ושינויים בחיים.

ד"ר יעל דפנה טליאס היא מטפלת רגשית מוסמכת לילדים בגישת Play Therapy, בעלת דוקטורט בחינוך והתמחות בטיפול דיאדי מבוסס התקשרות.